וַי

וַי, וַוי, וַייm. h. a. ch. 1) woe; (interj.) oh! woe! Targ. Prov. 23:29 ed. Wil. (ed. Lag. וָיָא or וַיָא).Targ. Ps. 120:5; a. fr.Gen. R. s. 26 לא ישלה ווי מפומך the word woe shall never cease from thy lips. Ib. ווי דלאוכ׳ woe that my son does not eat Ab. Zar.11b ו׳ לדין כדוכ׳ woe to this one (Esau), when that one (Jacob) shall rise. Meg.16a ויי מביתאוכ׳ woe from inside, woe from outside! Ib. 11a (play on vayhi, Esth. 1:1) ויי והי הדאוכ׳ (Ms. M. ויי הוה מהוכ׳; v. Rabb. D. S. a. l. note, a. marg. note in ed.) woe and grief, as it is written ; a. fr. 2) the preformative וַי in the Imperfect with Vav Conversive.Pl. וַויִּן. Snh.70a י״ג ו׳ נאמרו ביין thirteen times do we read vay (woe) in the chapter about wine (Gen. 9:20 to 24); Gen. R. s. 36. כתיב בה ו׳ י״ד פעמים fourteen times (ib. 20 to 2 5).